שיחות אחרי לוויה

תיאטרון החאן, 1998


מאת: יסמינה רזה
תרגום: מולי מלצר
בימוי: רוני ניניו
תפאורה: במבי פרידמן
תלבושות: עינת קוש
תאורה: רוני כהן
משתתפים: יהויכין פרידלנדר, קתיה זימבריס, מוטי כץ, אבינועם מור-חיים, עליזה רוזן, גילי בן-אוזיליו

ששה אנשים, יום אחד בלבד, ולעינינו נפרש מרקם מרתק של יחסים ורגשות המשורטט בקו דק, לעתים ברמז.
בבית הכפרי מתכנסים בני המשפחה להלווית האב. שלושת ילדיו, דוד ודודה, מאהבת לשעבר – נפגשים לאחר מכן בבית המנוח. המפגש המסוים הזה מעלה רגשות חבויים אל מעל לפני הקרקע, וגורם לנוכחים לפתוח ולסגור ‘חשבונות’; לאהוב ולשנוא, לכעוס על עצמם ועל זולתם, ולצחוק – מבלי לשכוח את המת ואת “תרומתו” למצב הדברים הסבוך בו הם מצויים.
האווירה הפסטורלית של הכפר ומזג האוויר החמים ביום חורפי, אינם מצליחים לעצור את התפרצות המתחים העצורים זה זמן רב אצל בני המשפחה.
קנאות, תשוקות, בגידות, אהבות, אכזבות ושאר מנעמי החיים, צצים ופורחים להם על אדמת קברו הטרי של האב.
מחזה ריאליסטי הכתוב ברגישות רבה ומתוך הזדהות עמוקה עם הדמויות. לעתים הוא מלא רגש ובוטה, לעתים עדין ופיוטי, ולכל אורכו מלא הומור ואירוניה עצמית.

ביקורות

לקט מהעיתונות

תמונות מההפקה
סרטונים
קטע מתוך ההצגה

לצפייה בצילום וידיאו של ההצגה- הכנסו לדף הבית, לחצו על ״צור קשר״ ובקשו את הסיסמה ללינק הצפייה.