נולד ב-7.5.54 בניו-יורק בתקופה בה היו הוריו בהשתלמות בארה”ב, חנה בן-ארי (זילברשטיין) ברדיו ואברהם ניניו בתיאטרון.
בישראל למד בבית הספר היסודי דובנוב ובתיכון גימנסיה הרצליה.
מגיל צעיר ינק דרמה ותיאטרון מאמו חנה בן-ארי שעבדה בקול ישראל ובין היתר ניהלה את מחלקת הדרמה ומאביו אברהם ניניו שהיה שחקן ובמאי בתיאטרון הבימה.
את השנה האחרונה ללימודיו התיכוניים סיים בניו-יורק ב-Forest Hills High School והמשיך ללימודי קולנוע וטלוויזיה ב-Hunter College למשך שנה וחצי.
בנוסף לקח שם קורסים במשחק והיה חבר בקבוצת אימפרוביזציה של ג’נט קולמן בניו-יורק.
הוא חזר ארצה לשירות צבאי בחיל האויר באולפן הטלוויזיה של הבית ספר הטכני בחיפה ואחר כך במחלקה לאמצעי המחשה בקריה.
לאחר מספר חודשים כעוזר צלם בטלוויזיה החינוכית חזר ל- New York University למשך שנתיים וסיים תואר B.F.A בחוג לקולנוע וטלוויזיה בשנת 1980 .
סרט הגמר הדוקומנטרי שלו Mikeshina הוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, בפסטיבל לונדון ואחר כך בטלוויזיה הישראלית.
כשחזר לארץ החל לעבוד בסרטי קסטל של מיכה שגריר ודן ארזי, שם ביים סרטי מכירות (דון מקלין בירושלים), תשדירים ודרמות (דורית, עקידה).
בהמשך ביים דרמות (הורים ובנים) וסרטים דוקומנטרים (נסים אלוני) לערוץ הראשון ובמקביל עשרות סרטי פרסומת לקולנוע ואחר כך לערוץ השני, בעיקר עם קדישזון הפקות.
בשנת 1984 ביים בפסטיבל עכו את הצגתו הראשונה עקידה שזכתה בפרס המשחק הטוב ביותר. מאז ביים בכל התיאטרונים בארץ, ובמקביל ביים בקולנוע ובטלוויזיה.
הוא בין היחידים בארץ שמביים בשלושת המדיומים ובנוסף גם סרטי פרסומת.
בשנת 2021 זכה בפרס שר התרבות ע״ש אריק איינשטיין לאמנים ותיקים:
רוני הוא יוצר, אומן בולט שכל חייו יצירה ואהבה לדבר, איש שהוא “מקהלה” של קולות עשייה מתחומים רבים מהקולנוע לטלוויזיה ולתיאטרון. רוני הביא לתרבות הישראלית מחזות והצגות כבימאי ודרמטורג, וביים סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שהגיעו ללבבות צופים רבים. עיסוקו הרב בתחומים השונים רק העשיר את עשייתו ואיכות יצירותיו. רוני גם קידם את עולם המחזאות הישראלית וטיפח מחזאים ויוצרים צעירים וחדשים, העז, ליהק וגילה שחקנים חדשים וסלל דרך לכישרונות חדשים. רוני דאג ופעל רבות כמנהל אמנותי לקידום תנאי העסקתם של בימאים עצמאיים וחופש יצירתם. רוני הוא יוצר מוכשר שכולו ״לב״, החתום על אינספור יצירות מגוונות, אומן שלם ונכס לתרבות הישראלית. ועל כל אלה מוענק לו הפרס.
בימוי קולנוע:
פרס אופיר לשחקן המשנה- שמוליק סגל.
פסטיבלים: מונטריאול, איסטנבול, מונפלייה, בלגרד.
כתב גם את התסריט.
פרס השחקנית הטובה ביותר- פסטיבל חיפה- דאנה אבגי ומאיה כהן.
פרס המבקרים לשחקנית הטובה ביותר.
8 מעמדויות לפרס אופיר כולל הסרט והבימוי הטובים ביותר.
פסטיבל שנגחאי.
בימוי טלוויזיה ויוצר שותף- סדרות דרמה :
2 עונות- ערוץ 2- קשת
פרס סידרת הדרמה- פסטיבל ירושלים, פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה.
ערוץ 2- רשת
פרס סידרת הדרמה- פסטיבל חיפה.
פרס האקדמיה לבימוי הטוב ביותר, התסריט, השחקן, התפאורה, המוסיקה והסידרה.
סדרת הדרמה בעלת הרייטינג הגבוה ביותר בערוץ 2.
העונה הראשונה- ערוץ 2- קשת
פרס סידרת הדרמה-פסטיבל חיפה.
פסטיבל הקולנוע ירושלים, פרס ACCOLADE למצויינות.
2 עונות- YES– ערוצי הלווין
פרס הסידרה הטובה ביותר בפסטיבל הבינלאומי –Series Mania-Paris.
הגרסה הישראלית משודרת ב-Amazon Prime ושודרה באוסטרליה ודרום-אמריקה.
נרכש ל-remake לארה”ב- Showtime עם בריאן קרנסטון (שובר שורות) ,גרמניה, איטליה, צרפת, הודו, תורכיה, דרום קוריאה, רוסיה.
סרטים דוקומנטרים:
רשות השידור-הערוץ הראשון
מועמדות פרס אופיר.
פרס הסרט הטוב ביותר-פסטיבל הקולנוע היהודי-ורשה.
המוזיאון לאמנות מודרנית- ניו יורק, פסטיבל לונדון.
כל אחד והמרמלדה שלו (נסים אלוני)
רשות השידור-הערוץ הראשון
דרמות:
פרס הדרמה הטובה ביותר-רשות השידור.
בימויים נוספים לטלוויזיה:
בימוי אנימציה לסרט אמריקאי על חיי רש”י
בימוי עונה בתכנית הסאטירית החרצופים
בימוי עונה של רחוב סומסום
בימוי תכניות מוסיקליות במולטי קמרה (תיסלם, בנזין, הרכבי ג’אז)
בימוי סרטי פירסומת
עורך ראשי (עם יוסי קליין) של זום- תכנית התרבות של ערוץ 2 ורול תקשורת
בימוי תיאטרון:
יחזקאל, דוחקי הקץ, הנון של ראש העיר ירושלים, לילה במאי,
עלילות עקביה, שיחות אחרי לוויה – תיאטרון החאן
ארטון (פרס ניסים אלוני למחזה הטוב ביותר), סיפורי הבימה, אני לא רפפורט – תיאטרון הבימה
איש הגשם – תיאטרון בית לסין
אגדת דשא, עד לא ידע, השמיים הם הגבול – התיאטרון הקאמרי
שלא תתעורר הילדה, דפוקים, אירמה לה-דוס, תיירות פנים,
בית הקפה של ירח אוגוסט – תיאטרון חיפה
דינה – תיאטרון דימונה
דרמה קטנה – כתיבה ובימוי (פרס ההצגה הטובה ביותר),
מקל של קינמון– פסטיבל תיאטרונטו
דני והים הכחול – תיאטרון באר-שבע
עקידה – (פרס המשחק) פסטיבל עכו, תיאטרון מרים עציוני
טראסק– חג המחזמר בת-ים
שירי הילדים של לאה גולדברג בהשתתפות התזמורת הסימפונית חיפה- פסטיבל הצגות ילדים- חיפה.
שמונה בעקבות אחד – התיאטרון לילדים ולנוער
אמרו בטלויזיה – הצגת ילדים- סינמטק תל-אביב
נוף – פסטיבל קריאה פינטר- תיאטרון הבימה, תמונע
בנות פסיה 2 (פרס התיאטרון- הצגת הבידור של השנה)
כתיבה:
יחזקאל – מחזה על פי הספר של מיכאל קובנר
עלילות עקביה – מחזה על פי הספר של יהודה בורלא, יחד עם אברהם ניניו- תיאטרון החאן
דרמה קטנה – הצגת יחיד- תיאטרונטו
דרמטורגיה:
אגדת דשא, טראסק, ארטון, תיירות פנים, דפוקים, דוחקי הקץ,
עד לא ידע, שלא תתעורר הילדה – הבימה, חיפה, הקאמרי
ביים וערך ערבי שירה ומוסיקה:
הערב אנתולוגיה- שירים מעיתון 77, קוראים קוראים אהבה, קוראים קוראים פוליטיקה, קוראים קוראים ילדים (בשיתוף מחלקת התרבות של עיריית תל-אביב)
————————————
-כמו כן ביים בבית- צבי ובסטודיו למשחק של ניסן נתיב.
-שימש כיועץ אומנותי בפסטיבל תיאטרונטו 97.
-לימד בימוי בבית הספר לקולנוע ע”ש סם שפיגל וכן במחלקת הקולנוע של מכללת ספיר.
-הוא נותן סדנאות מאסטר קלאס למשחק ובימוי בבתי ספר למשחק, בסדנאות הבמה ובמסגרות נוספות.
ניהול אמנותי:
-הוא שימש כמנהל אמנותי של פסטיבל עכו בשנים .1998-2000
-ניהל את מחלקת הדרמה בשידורי קשת בשנים 2000-2003.
במסגרת ניהולו שודרו בין היתר הסדרות הבורגנים, בנות בראון, הדימונאים.
-ניניו היה יו”ר איגוד במאי התיאטרון- בת”י- בשנים 2013-2017.
בתקופה זו החל מאבק הבמאים לקציבת הקדנציות של המנהלים האמנותיים בתיאטראות הרפרטוארים והושג לראשונה הסכם למחירון מינימום לבמאים העובדים עם התיאטרון הקאמרי בראשות המכ”ל נועם סמל. בתקופתו של רוני כיו”ר, יחד עם המנכל”ית שרון בר-לב, הפך איגוד הבמאים לאיגוד מקצועי, אידיאולוגי ובועט והוביל את מאבקי כל איגודי היוצרים מול משרד התרבות. בשנת 2017 הוביל איגוד הבמאים את חרם היוצרים נגד פסטיבל עכו וזאת לאחר שהנהלת הפסטיבל החליטה לפסול את אחת ההצגות בתחרות מטעמים פוליטיים. מיד לאחר מכן התנהל משא ומתן חשאי בין האיגוד לעיריית עכו מתוך דאגה כשהפך המו”מ לפומבי, נתקלה הנהלת בת”י בביקורת מצד לא מעט יוצרי תיאטרון שקראו להמשיך להחרים את הפסטיבל. ניניו ובר-לב הבינו שעתידו של הפסטיבל על הכף ועלול להיוצר מצב בו פסטיבל עכו- פסטיבל הפרינג’ החשוב ביותר בארץ יסגר סופית. התעקשותם יחד עם יתר חברי הנהלת האיגוד להמשיך את המו”מ הביאה בסופו של דבר לחתימת הסכם חדש בין היוצרים להנהלת הפסטיבל, הסכם שמונע כל התערבות פוליטית וצנזורה עתידית בתכני הצגות הפסטיבל.
לקט עיתונות 
