תיאטרון החאן, 1991
כפר בהרי אנטוליה שבתורכיה, הימים ימי סוף המאה ה-19. עקביה, בנם של סניור חסדאי וסניורו, אינו כשאר הילדים – “הוא שוהה”. כדברי הרב איננו מפגר, אלא שנחוץ לו זמן רב משל אחרים כדי להתבגר. בחדר אינו לומד וכל משאת נפשו היא להתבונן בנפלאות הטבע, יציר כפיו של האלוהים.
עקביה עוזב את ביתו ויוצא לארץ ישראל. מטרתו להגיע לירושלים כדי להיות קרוב לשכינה. המסע בין הכפרים שבתורכיה ועד ארץ ישראל, הוא גם מסע התבגרותו של עקביה.
עקביה חי בתחושה חזקה שיש לו קשר מיוחד עם אלוהים, קירבה המבדילה אותו משאר בני האדם. הוא מאמין, באמונה שלמה, כי האל, אשר ברא את נפלאות הטבע, את האשה ואהבתה, הוא המנחה את כל מעשי האדם.
אך החיים, בדרכם הנפתלת, מובילים את עקביה, באחד הכפרים שבתורכיה אל זרועותיה של נערה ארמנית, ובירושלים אל אהבה אסורה המשתלטת על חייו ונוטלת את שלוותו. אותו השקט ששאב מכח האמונה מתערער. תשוקה לא ממומשת מדריכה את חייו באפיקים חשוכים, לא נודעים, שלאל אין בהם שליטה.
במאבק בין היצרים לאמונה אין מנצח.
מוזיקת ההצגה – שמוליק נויפלד