ישראל, 2024
2020- לקראת סגר שני בקורונה. כרמי, עיתונאי תל אביבי, נקרע בין חיי האהבה והמשפחה המתפוררת שלו, הדאגה לבתו שיוצאת להפגנות בבלפור והניתוק הבלתי נתפס שנכפה עליו מבנו האוטיסט שהמוסד בו הוא נמצא נסגר ובודד מהעולם כחלק מתקנות הקורונה. במקביל, ברקע שהולך ונצבע בצבעים סוערים ומאימים, הוא נחשף למסע שיטנה המתנהל נגדו בשל כתיבתו העיתונאית. החברה הרותחת סביבו מאיימת על אורח חייו הסוער ממילא.
שתי עלילות המתחככות זו בזו, האחת משפיעה על האחרת והיא גם משל על מקבילתה. המתרחש במשפחת כרמי הוא בבואה של התפרקות החברה הישראלית, אבל אולי גם תקוותה.
הסרט הוקרן במסגרת התחרות הרשמית בפסטיבל הקולנוע של וורשה
ביקורות
תחושה אותנטית של זעם וייאוש, של לכידת הרגע שבו הסרט נוצר ומתוכו הוא זועק (שמוליק דובדבני, ynet)
קינה מלאת אהבה (פבלו אוטין, הארץ)
חווית צפיה מרגשת. אילנית בן יעקב וכרמל בין נותנות הופעה טובה מאד. (יואב סימון כאן11)
מדויק, כואב, ומלא אהבה למה שהיינו ולמה שאנחנו יכולים להיות בעתיד. (עפר לאור, ht magazine)
אי אפשר להתיק את המבט מן המסך (נירית אנדרמן, הארץ)
סרט חשוב. שילוב של אסתטיקה וצוות שחקנים מופלא. (דניאל עמיר, אתר seret)
עוד חוליה מרתקת בפילמוגרפיה של ניניו. 5 כוכבים (נחום מוכיח, הבמה)
אירוע קולנועי (יעל שוב, טיים אאוט)